אישי חברתי

החלק הכי קשה בכיתה ו' הוא המעבר לחטיבה שצריך לבחור חברים שהיו איתך

בכיתה והשיחות עם היועצת מלחציות כולם מספרים שקשה בלימודים והמנהלים

ממש קשוחים וזה מלחיץ ומפחיד. לא רוצים לעזוב את היסודי ומחכים למכתב

.שיגידו באיזה חטיבה תיהיה

חברתי

פעם עד כיתה ד' לא היה מקובלים ולא מקובלים
והיום שאנחנו בכיתה ו' אז יש את זה ותמיד מנסים להיות
במקובלים. מה שכולם עושים גם אתה עושה. תמיד יש את החבורות אתה
בא בבוקר לכיתה ורואה איך כל חבורה יושבת מסביב לשולחן אחר ומדברים בניהם.
את שמה את התיק במקום ומצטרפת לחבורה שלך

אישי

היום שאני כבר יותר בוגרת אני יכולה לקבל החלטות
ולעמוד בהן.
היום שיש לי לעשות החלטה חשובה אני מסוגלת לעמוד בה
ולבחור נכון.
פעם שנתנו לי לעשות החלטה הייתי צריכה לשאול את ההורים
ולעזר בהם היום אני כבר מסוגלת לבד.

תרבות

פעם אהבנו שירים בעיברית והיום אנחנו אוהבים

שירים באנגלית.

פעם התחביב שלי היה לאסוף בולים והיום

לאסוף פוסטרים.

פעם הייתי רואה ערוץ הופ והיום אני

רואה טלנובלות ו MTV

פעם היו לי טעמים אחרים

והיום הטעמים שלי ישתנו.

בכל שאנחנו גדולים אנחנו משתנים.

מסורת

יש בנות שעושות באולם ויש בנות שעושות במועדון ויש בנות
שנוהגות לעשות בת מצווה לפי מסורת המשפחתית.
אנחנו מנהלות הבלוג עושות במועדון את בת המצווה
ומקוות שיהיה כיף ושכולם יבואו.

עבודה

היום את גדולה וסומכים עלייך הרבה יותר מאשר שהיית קטנה
היום את כבר יכולה לעשות בייביסיטר ולקבל על זה כסף
שהיית קטנה לא היית מקבלת עבודות עם אחריות כל כך גדולה
אבל היום שאת רוצה ללכת לסרט עם חברות את צריכה לשלם
בדמי הכיס שקיבלת.

אני

אחרי הבת מצווה הכל משתנה...

מחליפים חברים,מחליפים משחקים,מחליפים דברים שאוהבים,והכי חשוב רוצים פרטיות

תמיד שמגיעים הביתה נכנסים לחדר וסוגרים את הדלת פחות משתפים את ההורים

במה שקורה בבית הספר. כל הזמן את אותה השיחה.

"הייי חמודה איך היה בבית הספר?"

"סתם רגיל שום דבר מיוחד"

ונכנסים לחדר ולא יוצאים הרבה זמן.

ואז הולכים לחברות ונהנים ושחוזרים הביתה איך שהו מגיע

הריב הגדול עם ההורים. .

הזכויות שלי

כרגע אין לי שום זכות אזרחית למשל הצבעה לכנסת,רשיון נהיגה מצד שנירגע אין לי

.אני נחשב בוגר ודורשים מימני אחריות ובגרות

זה ממש מעצבן כי מצד אחד את מחכה לבת מצווה וחושבת שאת בוגרת ואת

יכולה לעשות הכול

ומצד שני אחרי הבת מצווה ואחרי המסיבה והעיניינים שום דבר לא ישתנה.

השוואה בין דתות ועמים אחרים

בקהילות האשכנזים ובחלק קטן מקהילות הספרדים (יהודי מרוקו ועיראק למשל) נהוג שהנער עולה לקריאת המפטיר וההפטרה. ברם ברוב קהילות הספרדים לא נהוג מנהג זה. בקהילות גאורגיה נהוג שנער בר המצווה עולה לעליית ראשון ("במקום כהן"). האב וקרובי משפחה נוספים עולים אף הם לתורה. ברוב הקהילות נהוג שהאב מברך ברכה מיוחדת, "ברוך שפטרני מעונשו של זה" ובכך מעביר את האחריות למעשיו של הבן לעצמו. בהרבה קהילות נהוג שלאחר שסיים הנער את הקריאה בתורה זורקים עליו סוכריות, בעיקר מעזרת הנשים